קשר הגומלין המופלא בין חלב האם ורוק התינוק

 

הנקה כפי  שאנחנו יודעות כבר מזמן, היא הרבה יותר מאספקת מזון לתינוק באופן הטבעי ביותר. עם זאת, אחד הפלאים הפחות ידועים של ההנקה, הוא חשיבות המגע בין רוק הילד ושד האם. שורה של מחקרים מהשנים האחרונות מגלה שלקשר זה יש חשיבות גדולה עבור המערכת החיסונית של הילד, כמו גם עבור אוכלוסיית החיידקים הידידותיים במעיו. שכן חלב אם מפחית הופעת אלרגיות אצל תינוקות מכיוון שהוא עוזר בהבשלת מערכת העיכול ויוצר שכבת מגן על המעיים.

המחקר פורץ-הדרך הראשון בתחום זה פורסם ב-2013 על ידי קבוצת חוקרים שבדית, שערכה השוואה בין חיידקי הפה של תינוקות בני שלושה חודשים יונקים ובין חיידקי הפה של תינוקות בני שלושה חודשים שקיבלו תמ"ל. בפה ממוצע קיימים מאות סוגים של חיידקים שונים, שמשחקים תפקיד חשוב בשמירה על סביבה בריאה ומאוזנת בפה. בעוד שאוכלוסיית החיידקים בפיו של אדם בוגר יציבה למדי, החוקרים הניחו שהמצב שונה אצל תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם. תוצאות המחקר הוכיחו שהם צודקים – וכי להזנת התינוק יש השפעה מכרעת. אוכלוסיית החיידקים בפיו של תינוק יונק, הסתבר, שונה באופן מובהק מאוכלוסיית החיידקים בפיו של תינוק הניזון מתמ"ל. אחד המנגנונים שהחוקרים השבדים זיהו כגורם אחראי אפשר לשוני הזה היה חיידק שמצוי דווקא בחלב אם ומפריש חומרים המעכבים את גדילתם של חיידקים מזיקים. 


המעניין הוא שאינטראקציית רוק-חלב אם, איננה חד צדדית. לא רק שאוכלוסיית החיידקים של התינוק מושפעת מהחלב – החלב אף הוא, מושפע מ'המסרים' המגיעים אליו מרוק התינוק היונק. מחקר אוסטרלי שפורסם ב-2015 מצא כי במהלך ההנקה, האינטראקציה בין רוק של תינוקות רכים וחלב אם משחררת תרכובות אנטי-בקטריאליות, המווסתות את גידול המיקרואורגניזמים בפה התינוק, דבר שמשפיע גם על אוכלוסיית החיידקים במעיי התינוק. במחקר המשך של אותם חוקרים, הם חשפו מגוון רחב של חיידקים לתערובת של רוק וחלב אם וגילו שצמיחתם של החיידקים הללו נעצרה למשך עד 24 שעות, בין אם החיידק נחשב מזיק או ניטרלי. "שינויים באוכלוסיית החיידקים בקרב רכים נולדים הם בעלי השלכות חשובות על זיהומים ומחלות בחודשי החיים הראשונים", סיכמו החוקרות. "בעוד אוכלוסיית חיידקי הפה של מבוגרים היא יציבה, המחקרים שלנו מצאו שאוכלוסיית החיידקים בפיותיהם של תינוקות היא דינמית הרבה יותר ועוברת שינויים בהתאם לצורת ההזנה בחודשי החיים הראשונים".

איך הפלא הזה מתרחש?
כאשר תינוק יונק משד אמו נוצר ואקום, שזה למעשה לחץ שלילי. בתוך ואקום זה, רוק התינוק נשאב חזרה לפטמת האם, שם יש קולטנים בבלוטת החלב שלמעשה קוראים את האותות שמתקבלים מהרוק. התהליך מכונה "baby spit backwash" 'זרימת רוק אחורית' זו מכילה מידע על מצבו החיסוני של התינוק. המדענים מצאו שזרימת רוק אחורית אצל לתינוקות היא אחת הדרכים לכך שחלב האם מתאים את הרכבו החיסוני לתינוק. במקרה שקולטני בלוטות החלב מגלים נוכחות של פתוגנים, הם משדרים לגוף האם לייצר נוגדנים כדי להילחם בהם, ונוגדנים אלו נודדים דרך חלב האם חזרה לגוף התינוק, שם הם 'מטפלים' בזיהום.

הנקה או חלב שאוב?

אם רוק התינוק יוצר אינטראקציות כה חשובות עם חלב האם, האם יש הבדל, לפיכך, בין חלב אם שאוב לבין חלב אם שהתינוק מקבל בהנקה? שלא במפתיע, התשובה היא כן!. מחקר קנדי ניתח את הגנום של דוגמיות חלב של 393 אימהות בריאות במשך 3-4 חודשים אחרי שילדו. המידע הזה שימש כדי לבחון כיצד הרכב החיידקים בחלב אם מושפע על ידי גורמים סביבתיים שונים. החוקרים מצאו שהיה הבדל גדול בין הרכבי החיידקים בדגימות החלב השונות בין אם לאם, אבל הגורם הסביבתי היחיד שהשפיע בעקביות על הרכב החיידקים בחלב היה אספקת החלב לתינוק דרך משאבה – או ישירות באמצעות הנקה.  

בחלב שאוב, כך מצא המחקר, הייתה נציגות גבוהה יותר לחיידקים פתוגניים: "חשיפה מוגברת לפתוגניים פוטנציאלים בחלב אם יכולה להעמיד את התינוק בסיכון לזיהום בדרכי הנשימה, מה שמסביר אולי למה תינוקות שניזונים מחלב שאוב הם בסיכון גבוה יותר לאסטמה של הילדות בהשוואה לתינוקות שרק יונקים” אומרים החוקרים

לעומת זאת, בדגימות של חלב אם שסופקו בלי משאבה, זוהו בעיקר מיקרובים המצויים בפה. הממצאים מצביעים על כך, לפיכך, שהנקה גורמת לחלב האם לרכוש חיידקי פה מועילים מהתינוקות, בעוד שאיבה מוסיפה לחלב האם בקטריות סביבתיות, לעיתים מחלקי המשאבה, אם אינה מעוקרת כראוי. 

כאשר האם חוזרת לעבוד ושואבת חלב או כאשר הנקה לא מתאפשרת, והאם בוחרת לשאוב באופן בלעדי ללא הנקה, יכול להיווצר ספק האם כל המאמץ הכרוך בשאיבה אינו הולך לאיבוד בעקבות העדר המגע בין רוק התינוק לבין שד האם בהנקה? האם זה אומר שאימהות שחזרו לעבודה ומעוניינות לשאוב חלב עבור התינוק או אמהות ששואבות בלעדית צריכות פשוט לוותר על כך ולבחור בהאכלה בתמ"ל? 

שאלנו את יועצת ההנקה הישראלית ווסיליסה שקולובקי קורדי, IBCLC, האם אפשר למזער את ההבדל בין חלב שאוב לחלב המגיע ישירות מהשד? ווסיליסה נתנה מספר עצות שיעזרו לך לשמר את יתרונות ההנקה גם כשאת שואבת בלעדית:

  1. שמרי על מגע ישיר בין העור שלך לעור התינוק ככל האפשר. גם העור שאינו על הפטמה יספוג את הרוק ואת מגע התינוק וכך גופך ייחשף למערכת החיסונית של התינוק.
  2. נסי לתת חלב שאוב טרי ככל שזה מתאפשר
  3. שקלי להשתמש בצינורית הנקה המחוברת לשד כשאת מזינה את תינוקך בחלב שאוב. כך נוצר מגע עור עם התינוק, גם אם אינו מקבל את החלב ישירות מן השד. השימוש בצינורית הנקה נפוץ בקרב תינוקות שלא הצליחו להיצמד לשד באופן תקין, ולכן אינה מעשית עבור אמהות שואבות כשהן בעבודה או במקום מרוחק מתינוקן. 

ישנן מספיק עדויות מדעיות על כוחות-העל של חלב אם גם מבלי לקחת בחשבון את השפעת רוק התינוק על החלב. חלב אם לעולם יהיה עדיף על תמ"ל: חלב אם בהנקה, עם זאת, עדיף על פני חלב שאוב בבקבוק. 

חלב מחליף צבעים
על אף שמחקרים הם דרך מצוינת ללמוד יותר על נפלאות חלב האם, בסופו של דבר אין כמו הניסיון האישי של כל אם ואם. לפני כשנתיים, פוסט פייסבוק של אם אמריקאית בשם אשלי צ'ייס הפך ויראלי: צ'ייס צילמה את חלב האם שלה בשגרה, לצד חלב האם שצבעו השתנה כשביתה התינוקת הייתה חולה. כשפנתה לרופאת הילדים שלה, היא סיפרה, הרופאה הרגיעה אותה ששינוי הצבע הוא נורמלי לחלוטין: החלב שינה צבע כי הוא הפך שומני יותר וגדוש בנוגדנים כדי לסייע לביתה היונקת להבריא. כיצד החלב 'ידע' לשנות את הרכבו בהתאם למחלת התינוקת? שוב, אינטרקצית רוק-חלב אם נחלצה לעזרה. נראה שבכל פעם כשתינוק יונק, כאמור, החלב 'מזהה' את המיקרואורגניזמים בפי התינוק. במקרה של חיידקים או נגיפים המבשרים על מחלה – הוא משתנה כדי לתמוך בהחלמה מהירה. 

ברוב התגובות המפרגנות לפוסט עבר אותו המסר: לאימהות מיניקות יש אולי סיבות טובות רבות להתחיל להניק, אבל סיבות כאלה – סיוע למערכת החיסונית של התינוק ולאיזון אוכלוסיית החיידקים בגופו – הן הסיבות שמעודדות להמשיך להניק גם כשההנקה מאתגרת יותר.

x

#{title}

#{text}

#{price}