למה בחלב אם אין מספיק ויטמין D?

אם חלב אם הוא המזון האידיאלי לתינוק ומכיל את כל מה שהוא צריך, למה בכל זאת מומלץ להוסיף לו ויטמין D?

התשובה פשוטה: אין שום פגם בחלב אם עצמו. הבעיה היא שכמות הויטמין D בחלב תלויה ברמתו אצל האם - ורוב האמהות כיום, בעיקר בגלל הימנעות מחשיפה לשמש, סובלות בעצמן ממחסור. כך שגם החלב שלהן חסר בו, לא כי החלב פגום, אלא כי לאם עצמה אין ממנו מספיק.

ויטמין D חיוני לבניית עצמות התינוק, לספיגת הסידן, ולתפקוד תקין של המוח, הלב ומערכת החיסון - ומחסור בו נקשר, גם אצל מבוגרים, לסיכון מוגבר למחלות לב, סוכרת, וכמה מחלות אוטואימוניות.

למעשה, מבחינה מדעית ויטמין D הוא לא ויטמין רגיל אלא מבשר (פרקורסור) של הורמון, מפני שאנחנו לא חייבים לקבל אותו דרך הפה ויכולים ליצור אותו בעצמנו דרך החשיפה לשמש. אמנם יש מאכלים המכילים ויטמין D, אך כמעט בלתי אפשרי לקבל כמות מספקת ממזון בלבד: לא רק שאין הרבה מאכלים שמכילים אותו, גם הכמויות שיש באותם מאכלים זעירות.

בעבר, כשאנשים בילו יותר זמן בחוץ, קיבלו מספיק ויטמין D מהשמש בלי לחשוב על זה. עם המעבר לאורח חיים ביתי יותר ושימוש נרחב בקרם הגנה, שכיחות המחסור עלתה - ונמצא שרוב האוכלוסייה סובל ממחסור בויטמין D, ברמה כזו או אחרת.

גם בישראל, על אף השמש הרבה, גורמי סיכון כמו גוון עור כהה (שדורש חשיפה ארוכה יותר לשמש), וכיסוי נרחב של הגוף אצל נשים דתיות רבות, מגבירים את הסיכון למחסור - ולכן גם לנשים הרות בארץ מומלץ ליטול ויטמין D על בסיס קבוע, לא רק לתינוקות.

כשמדובר בתינוק יונק, מחסור בויטמין D אצל האם בהכרח גורם לכך שהתינוק לא יקבל את הכמות שהוא זקוק לה מחלב האם בלבד. אך גם אם לאם עצמה לא חסר ויטמין D, אין הבטחה שהתינוק יקבל את הכמות שהוא זקוק לה – כי ייתכן שיש לאם מספיק עבור עצמה, אבל לא מספיק עבור שניהם יחד.

חשוב לציין שגם תינוק שלא יונק זקוק לתוספת ויטמין D. לפי משרד הבריאות, ההמלצה בישראל היא לתת לכל התינוקות - פגים, יונקים, וגם תינוקות הניזונים מתמ"ל, ללא יוצא מן הכלל - טיפות ויטמין D3 (הגרסה הפעילה יותר של הויטמין) במינון אחיד של 400 יחידות בינלאומיות ליום, החל מיד לאחר הלידה ועד גיל שנה. בישראל אין חריגה לפי כמות התמ"ל שהתינוק צורך - כל תינוק מקבל את התוספת, ללא קשר לכמות או לסוג ההזנה.

במילים אחרות, אין כל בעיה בחלב אם. ולא חסר בחלב אם שום דבר. אבל, לרוב האמהות כן חסר ויטמין D – ולכן גם בחלב שלהן חסר.

הפתרון: תוספת ויטמין D. וכאן יש שתי אפשרויות עיקריות.

אפשרות 1: לתת לתינוק טיפות ויטמין D, על בסיס יומי.

זאת האפשרות הנפוצה והמומלצת על ידי משרד הבריאות. כשאם נותנת לתינוק טיפות של ויטמין, אין ספק שהתינוק מקבל את מה שהוא צריך. הטיפות הן בכמות כל כך קטנה שהן לא גורמות בעיות במערכת העיכול (בניגוד לתמ"ל, לדוגמא), אך הן מכילות את הכמות שהתינוק זקוק לה. האפשרות הזאת גם נוחה: היא לא מחייבת בדיקות דם של האם או של התינוק.

יש לתת את הטיפות לפי הוראות היצרן על גבי האריזה.

אפשרות 2: אמא נוטלת כמות גדולה (מאוד) של ויטמין D, על בסיס יומי.

האפשרות הזו פחות מוכרת ופחות נהוגה בישראל, אך מחקרים מראים שאכן, אם אמא נוטלת מספיק ויטמין D, לתינוק שלה לא חסר ואין צורך לתת לו תוספת נפרדת. מחקר אמריקאי שפורסם ב-2015 (הוליס ואחרים) הוכיח שלתינוקות יונקים שנטלו תוספת ויטמין D ישירות, ולתינוקות יונקים שאמם נטלה לפחות 6400 IU של ויטמין D כל יום, הייתה אותה רמה בדיוק(!) של ויטמין D. זה ממצא מדהים, והוא מוכיח שהאפשרות הזו בטוחה ויעילה, ושאכן, הבעיה היא במחסור של האם ולא בחלב אם עצמו. חשוב לציין שהמינון היומי המומלץ לתינוקות בישראל (400 IU) לבדו אינו מספיק כדי להעלות את רמות ויטמין D אצל אמהות הרות ומניקות, ולכן אם בוחרים באפשרות זו, מדובר במינון גבוה משמעותית מהמינון הרגיל, ורק בהתייעצות עם רופא.

לאפשרות הזו יש חסרון, שהוא שאי אפשר לדעת במדויק כמה התינוק מקבל מבלי לבדוק. אך מצד שני, היא מיטיבה גם עם האם, שצריכה עבור הגוף שלה ויטמין D, וכעת מקבלת כמות מספקת גם עבורה, שלא כמו בעבר. הסיכוי שלא מספיק ויטמין D יעבור לתינוק – קלוש מאוד. חששות שהועלו בעבר לגבי רעילות במינונים גבוהים כאלה נבדקו במחקרים ונמצאו לא מבוססים.

הערה: מחקרים בחו"ל בדקו גם אפשרות שלישית, פחות נהוגה - מתן ויטמין D באמצעות זריקה לאם (למשל זריקה יומית של 60,000 יחידות למשך 10 ימים החל מיום-יומיים אחרי הלידה, או זריקה חד-פעמית של 150,000 יחידות) - שאף היא נמצאה יעילה בשמירה על רמות תקינות אצל האם והתינוק למשך מספר חודשים. זו אינה שיטה נהוגה בישראל, ומצריכה כמובן ליווי רפואי.

בשורה התחתונה, ויטמין D הוא חשוב לכלל האוכלוסייה, ומצד שני, לא כדאי להיחשף יותר מדי לשמש כדי לקבל אותו באופן טבעי. חשוב לזכור שהמינון הבינלאומי המקובל של 400 יחידות ליום, כשלעצמו, אינו מספיק כדי להעלות את רמות ויטמין D אצל נשים הרות ומניקות - ולכן אין דרך לעקוף את הצורך במתן תוספת ויטמין D לתינוק. אך אין כל קשר לחלב אם, ויש אפשרות שאם מניקה תיטול את התוספת במקום תינוקה.
 

חשוב לדעת: המאמר לא נכתב ע"י רופא וכדאי להתייעץ עם רופא הילדים לפני קבלת כל החלטה שעלולה להשפיע על בריאות תינוקך. כמו כן, חובה להתייעץ עם רופא לפני נטילת תוספי תזונה.
 

מקורות:

משרד הבריאות - "מדוע חשוב לתת ויטמין D לתינוק" (עודכן 5 בינואר 2025): https://me.health.gov.il/parenting/raising-children/early-childhood-care/vitamin-d-for-babies/

Mohrbacher, N. (2020). Breastfeeding Answers: A Guide for Helping Families (2nd ed.), עמ’ 294-296.

Hollis, B. W., et al. (2015). Maternal versus infant vitamin D supplementation during lactation: a randomized controlled trial. Pediatrics.

Wagner, C. L., & Greer, F. R. (2008). Prevention of rickets and vitamin D deficiency in infants, children, and adolescents. Pediatrics.

Munns, C. F., et al. (2016). Global consensus recommendations on prevention and management of nutritional rickets.

מתן ויטמין D בזריקה לאם: Naik, Faridi, Batra, & Madhu, 2017; Oberhelman et al., 2013.

בטיחות במינונים גבוהים: Heaney, Davies, Chen, Holick, & Barger-Lux, 2003; Vieth, 1999; Vieth, Chan, & MacFarlane, 2001.