הנקה ומניעת היריון – הילכו יחדיו?

אחת השאלות שמעסיקות אמהות טריות היא השאלה של מניעת היריון, והשאלה הזו מתעצמת כשהאם הטרייה מניקה את תינוקה, באופן חלקי או מלא. האם מניעת היריון תשפיע לרעה על תפוקת החלב? והאם זה נכון שהנקה מונעת היריון?

כמובן, יש דאגות אחרות: איך מניעת היריון תשפיע עלייך, על מצב רוחך, ועל הזוגיות (והחשק המיני) שלך?*

בואו נתחיל מהתשובה הקצרה יותר: הנקה כמניעה

במצבים מסוימים הנקה תמנע היריון. המניעה המקסימלית תהיה 98% (בניגוד לגלולות והתקנים, שהיעילות שלהן יכולה להגיע למעל 99%), והיא טובה כל עוד שהוסת שלך עוד לא חזרה.

באופן רשמי, הנקה מונעת היריון רק אם 3 תנאים אלה מתקיימים: א) ההנקה היא מלאה, והתינוק לא מקבל מים, מזון מוצק, או תחליפי חלב (ויש שאומרים גם לא מוצץ), ב) התינוק בן פחות מ6 חודשים, ג) האם לא חזרה לקבל מחזור אחרי הלידה.

מפני שהיעילות של הנקה במשך 6 חודשים הראשונים לאחר לידה היא 98%, אם חשוב מאד לאישה לא להיכנס להיריון בתקופה זו, כדאי מאד להוסיף אמצעי מניעה מכני, כגון דיאפרגמה וקוטלי זרע.

חשוב לציין שבפועל, עבור נשים מניקות (שלא מוסיפות תחליפי חלב), הוסת תחזור אחרי ממוצע של 14 חודשים (כלומר 50% מהנשים תקבלנה וסת לפני שעברו 14 חודשים, ו50% תקבלנה אחרי שעברו 14 חודשים). עבור חלק מהנשים האלו, ההנקה תמנע היריון כל עוד האישה מניקה מספר מסוים של דקות, מניקה בלילה, מניקה כל מספר מסוים של שעות, או משהו אחר. כל גוף הוא ייחודי ולכן אי אפשר לדעת כמה זמן אישה מסוימת תוכל למנוע היריון דרך הנקה.

אמא שלא יכולה להרשות לעצמה להתנסות ולהכיר אם וכמה זמן הנקה מונעת עבורה או לא, יכולה לבחור אמצעי מניעה אחר.

אמצעי מניעה בהנקה

אמצעי המניעה ה"רגילים" מתחלקים לשני סוגים: הורמונליים, ולא הורמונליים. במאמר הזה, סידרנו את האפשרויות השונות בסדר יורד, לפי כמה כל אחת עלולה לפגוע בתפוקת החלב של האם.

1. המניעה ההורמונלית הנפוצה ביותר בתקופת ההנקה היא "גלולות הנקה," שמכילות פרוגסטרון בלבד. ישנם כמה סוגים של כדורי פרוגסטרון, כשההבדל העיקרי בין הסוגים הוא המינון. בדרך כלל, רופאים מעדיפים להתחיל עם מינון נמוך, ולהעלות מינון (או להחליף גלולה) רק אם יש בעיה כלשהי, כגון כתמים בלתי פוסקים. לגלולות הנקה, בדומה לגלולות "משולבות," יש סיכוי לפגוע בחשק המיני של האישה. אך הסיכוי שתפוקת החלב תיפגע, נמוך מאד.

2. אפשרות נוספת, פחות יעילה היא להשתמש בדיאפרגמה בשילוב קוטלי זרע. לשילוב הזה יש יעילות נמוכה יחסית של כ94%, אך בשילוב עם הנקה, במיוחד הנקה מלאה ב6 חודשים הראשונים לאחר לידה, זוהי אפשרות מעולה וקלה יחסית. דיאפרגמה מצריכה קצת תרגול, אך מצד שני אין צורך לזכור לקחת גלולה כל יום, ואין השפעה על חיי היומיום או על החלב של האם.

3. מניעה מכנית נוספת תהיה IUD ,ששמו בעברית התקן תוך רחמי. בגדול, התקנים אלה באים בשתי צורות: צורת T, והתקן חדש יחסית – ה"בלרין" של ד"ר אילן ברעם. שני ההתקנים הם מנחושת, וההבדל ביניהם הוא שהתקן T עלול לפגוע ברירית הרחם או ברחם עצמו, בעוד הסיכוי שזה יקרה עם ההתקן של ד"ר ברעם (שנקרא IUB) נמוך. לשני ההתקנים יעילות דומה (כ99%), אך לבלרין יש יותר סיכוי "ליפול" מאשר התקן T רגיל, והוא יקר יותר וקשה יותר למצוא רופא שיודע להתקין אותו.

למרות שהתקני נחושת לא משפיעים על תפוקת החלב או על החשק המיני של האישה, ייתכן והם יגרמו לדימום מוגבר, או לכאבים קלים.

4. אופציה נוספת למניעת היריון היא התקן הורמונלי, המכיל אסטרוגן ופרוגסטרון. כל ההתקנים ההורמונליים הם בצורת T, ומפרישות הורמונים המונעים היריון ביעילות של מעל 99%. היתרון בהתקן הורמונלי לעומת גלולות רגילות (משולבות) הוא שההורמון לא נכנס לתוך מחזור הדם באמצעות מערכת העיכול, אלא מופרש באופן מקומי. לכן, כמות קטנה יותר של הורמונים תגיע למחזור הדם, והסיכוי לפגיעה בחלב יורד בהתאם. (הסיכוי שתפוקת החלב תיפגע כשהאם מונעת עם התקן הורמונלי גדול משמעותית מהסיכוי שהיא תיפגע כשהאם נוטלת גלולות פרוגסטרון.)

חשוב לציין שהתקן הורמונלי יכול למנוע מחזור, ואם האישה כבר חזרה לקבל מחזור, הוא עלול להיחלש ולהיעלם עם השימוש. אך יחד עם זאת, התקן הורמונלי לא מומלץ אם האישה לא מתכוונת למנוע במשך 12 חודשים לפחות, זאת מפני שתקופת ההסתגלות של התקן הורמונלי יכולה לכלול דימומים רבים, גם כבדים, במשך עד 6 חודשים. כמו כל אמצעי מניעה הורמונלי, התקן הורמונלי עלול לפגוע בחשק המיני של האישה.

5. נוברינג (נובה רינג) ומדבקות "אברה" הן אמצעי מניעה הורמונליים המכילים אסטרוגן ופרוגסטרון. הנוברינג היא טבעת שמוכנסת לנרתיק, בעוד מדבקת ה"אברה" מודבקת על העור. שתיהן יעילות באותה מידה (99%), ושתיהן עלולות לפגוע בכמות החלב ובחשק המיני של האישה.

6. גלולות משולבות ("רגילות") מכילות אסטרוגן ופרוגסטרון, ולא מומלצות עבור נשים מניקות, מפני שהן עלולות להפחית באופן משמעותי את כמות החלב ולפגוע בחשק המיני של האישה. היעילות של גלולות אלו עומדת על כ99%, וההבדל העיקרי בין הסוגים השונים הוא מינון.

חשוב לציין שאמצעי מניעה הורמונליים *לא משפיעים לרעה* על התינוק היונק. אמנם כמות קטנה של הורמונים נכנסת למחזור הדם ולחלב של האם, אך אין כל הוכחה (גם לאחר כמה עשורים) שההורמונים האלו פוגעים בתינוק. זכרי: התינוק קיבל את האסטרוגן ופרוגסטרון שלך עוד לפני שהוא נולד. אלה ההורמונים שהחזיקו את ההיריון שלך ואיפשרו לו להיוולד. הכמות שהוא יקבל כעת, בזמן הנקה, קטנה משמעותית מהכמות שהוא נחשף אליה בתור עובר.

בנוסף, תזכרי שכל אישה היא שונה. לא כל אחת תסבול מחשק מיני ירוד (או לא קיים) עם כל אמצעי מניעה הורמונלי. ייתכן שסוג אחד ישפיע על אישה מסויימת לרעה, אך כשתעבור לגלולה אחרת, מינון שונה, או סוג שונה של מניעה, המצב ישתפר. ואותו דבר נכון גם לגבי כמות החלב: יש נשים שהנוברינג מפחיתה באופן משמעותי את תפוקת החלב שלהן, אך יש נשים שהנוברינג לא פוגעת בתפוקת החלב שלהן בכלל.

*חשוב להדגיש גם שהמידע הזה בא כדי לתת לך יותר ידע – כי ידע זה כוח. הוא *לא* בא להחליף ייעוץ רפואי. אחרי שהבנת מה הן האפשרויות השונות, יש לגשת לרופא/ת נשים ולקבל איתו/ה החלטה סופית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest

לתגובה